תפריט
חוק הבוררות מכיר בהכרעת סכסוכי ממון מחוץ לכותלי בית המשפט.
החוק מסדיר את סמכויות הבורר וכן קווים כלליים לגבי ניהול הבוררות. בהתקיים התנאים המופיעים בחוק נותן החוק לבורר מעמד של בית משפט ולפסק הבוררות מעמד של פסק של בית משפט.
הסיבות לניהול בעיה ממונית בבוררות ולא בבית משפט הן בין היתר נוחות, מהירות ויעילות.
חוק הבוררות נועד לעודד הכרעת סכסוכי ממון מחוץ לכותלי בית המשפט על מנת להקל מהעומס הרב המכביד על בתי המשפט.
על פי ההלכה היהודית המוסד המוסמך להכרעה בסכסוך בדיני ממונות הוא בית דין. מעבר לכך, בפנייה לבתי הדין לממונות יש יתרונות רבים שאינם דתיים וחלקם אף מוזכרים בדברי ההסבר לחוק הבוררות.
נביא כאן את הבולטים שבהם:
הזמן הוא מרכיב חשוב ומשמעותי בבוררות שמטרתה בסך הכל לפתור את הבעיה, להוציא את הצדק לאור, ולאפשר לך להמשיך הלאה.
בבית הדין, מכיוון שהתהליך הרבה פחות מורכב מאשר בבית משפט, ההליך לוקח הרבה פחות זמן. רוב התיקים שמגיעים אלינו נפתרים תוך חודש ואף פחות מכך.
אין מה להשוות בין ההליכים המסורבלים והנוקשים בבתי המשפט להליך המסודר והפשוט בבית הדין. זו אחת הסיבות למשך הזמן הארוך שלוקח ניהול תיק בבית משפט.
בבית הדין תוכל לנהל את התיק שלך בעצמך ללא תלות בעורך דין שלא תמיד יש לו את הזמן בשבילך.
בבית הדין אינך חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין, תוכל להציג את דבריך ללא תיווך וכך תהיה בטוח שהדיינים ישמעו בדיוק מה שרצית לומר.
נציין שמי שמעוניין יכול להיעזר בייצוג אך אינו חייב.
בבית הדין תקבל הזדמנות להשמיע את כל טענותיך ותוכל לפנות למזכיר בית הדין בכל בעיה ושאלה.
אם יהיה צורך תוכל גם לפנות למזכיר האיגוד ותקבל הסבר לגבי כל שלב של ההתנהלות.
המחיר שתשלם על התדיינות בבית המשפט יהיה הרבה יותר גבוה מהמחיר בבית דין לממונות, אין בכלל מה להשוות. וזה עוד לפני שדברנו על החסכון בשכר טרחת עו"ד…
זו הסיבה שאנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין, זו הסיבה שאנחנו נוקטים בשקיפות מלאה וזו הסיבה שאנחנו גובים עמלות נמוכות כל כך.
הסיבה לכך שהמחיר כל כך זול פשוטה מאד, אנחנו פועלים מתוך תחושת שליחות וכל הדיינים שלנו דנים בהתנדבות. כך ההוצאות שלנו מעטות ואנחנו לא נדרשים לגבות עמלות גבוהות.
הדיינים שלנו הם מקור גאוותנו, הם בעלי השכלה תורנית רחבה ומחוייבים לשליחות – שירות משפטי מקצועי על פי משפט התורה ויחד עם זאת שווה לכל נפש.
איגוד בתי הדין מאחד בתי דין רבים בפריסה רחבה.
כך, בפנייה אחת תוכל להגיש תביעה בבית הדין הקרוב אליך ולהגיע להכרעה זריזה ומקצועית על פי דין תורה והמשפט העברי עם מינימום עיכובים והליכים מסורבלים.
סדרי הדין שלנו נבנו מתוך הנסיון העשיר של הדיינים שלנו ותוך שימת לב מירבית הן לדרישות ההלכה והן ליעילות הדיון וצרכי בעלי הדין.
בנוסף, נציגי איגוד בתי הדין ישבו עם נציגי לשכת עורכי הדין ויחד נסחו סעיפים נוספים כדי שהתוצאה הסופית תהיה מקובלת גם על הדיינים. זו הסיבה שלשכת עורכי הדין הוציאה המלצה רשמית לעורכי הדין להפנות תיקי בוררות לאיגוד בתי הדין לממונות.
סדרי הדין שלנו מפורטים בתקנון האיגוד ובהסכם עם לשכת עורכי הדין (מופיעים בכרטיסייה "טפסים").
כל סדרי הדין שלנו, הן אלו המעוגנים בתקנון האיגוד והן אלו המעוגנים בהסכם עם לשכת עורכי הדין שקופים ומתפרסמים באתר. כך אתה יודע למה לצפות בלי הפתעות.
באיגוד בתי הדין תקבל פסק דין מנומק תוך לא יותר משישים יום ממועד סיום הדיונים – בדרך כלל הרבה פחות.
פסקי הדין שלנו זוכים כמעט תמיד להכרעה מהירה ורובם נגמרים תוך לא יותר מחודש.
כדי שתהיה מאה אחוז בטוח שקבלת מענה צודק והולם יצרנו מערכת ערעור, כך אם תרגיש שהצדק לא יצא לאור בפסק של בית הדין בעניינך – תוכל לערער על הפסק על פי הנוהל המפורסם בתקנון.
אם חשובה לך סופיות הדיון – תוכל לוותר על האפשרות לערער בשלב החתימה על שטר הבוררות על מנת שתוכל לשוב לעסקים כרגיל בהקדם.
הגשת תביעה מתבצעת על ידי מילוי טופס "כתב תביעה" על ידי מילוי מקוון באתר או הורדת הטופס, מילויו ושליחתו לכתובת igudbatedin@gmail.com.
נא להקפיד על מילוי כל שדות החובה בטופס בצורה מדויקת.
כשמתקבלת תביעה בבית הדין בית הדין מזמן את הנתבע לחתימה על שטר בוררות ודיון בפני בית הדין, אם הנתבע מסרב להתייצב בפני בית הדין ולחתום על שטר בוררות בית הדין יציע לו לבחור בית דין אחר בו יסכים לנהל את הסכסוך.
אם יבחר המסרב שלא לקבל על עצמו אף בית דין סביר יעניק בית הדין לתובע אישור לתבוע את הנתבע בכל ערכאה שירצה.
פסק דין של בית דין דינו מבחינה חוקית כפסק בוררות שיונק את תוקפו מחוק הבוררות.
את הפסק ניתן לאכוף בלשכת ההוצאה לפועל לאחר הליך מהיר של אישור פסק הבוררות בבית המשפט המחוזי. לאחר הליך זה דינו של פסק הבוררות כדין פסק של בית משפט.
למרות שיש דין ש"דינא דמלכותא דינא" (כלומר שחוק המלכות או המדינה – תקף גם מבחינת ההלכה היהודית), אין הדבר אמור בכל מקרה ובכל תנאי. כמו בכל דין גם בגדר זה של "דינא דמלכותא דינא" יש חילוקי דינים והבחנות רבות בין מצבים וחוקים שונים.
נדרשת היכרות מעמיקה עם מקורות המשפט העברי על מנת לדעת היכן יש לתת משקל לחוקי המדינה ועד כמה.
בנוסף, ודאי שאין אומרים "דינא דמלכותא דינא" בכל מצב, אחרת יתבטל כל משפט התורה. שאלה זו התעוררה כבר לפני שנים רבות, וכך התבטא בעניין רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת, תלמיד חכם בולט שחי במאה ה13, בתשובותיו: "ואם נאמר כן (שהדין "דינא דמלכותא דינא" גובר על כל דיני התורה) בטלה ירושת בנו הבכור… ובכלל עוקר כל דיני התורה השלמה ומה לנו לספרי הקודש המקודשים… ילמדו את בניהם דיני הגויים ויבנו להם במות טלואות בבית מדרסי הגויים חלילה לא תהיה כזאת בישראל ח"ו שמא תחגור התורה עליה שק".
נכון שבהרבה מקרים יש משמעות למנהג העולם אך אין זה כלל מוחץ שתקף תמיד. גם פה צריך הרבה ידע במשפט התורה כדי לדעת מה המשמעות של המנהג למעשה, איזה מנהג חל ולאיזה מנהג אין תוקף.
בוררות מקצועית על פי דין תורה ומשפט עברי
