נידון בבית הדין:
הרכב הדיינים:
הרב אליעזר קשתיאל
הרב אילן ישועה
הרב יהודה סדן
עלה לאתר בתאריך:
קישור באתר פסקים:
נ' (התובע) קנה רכב מי' (הנתבע) ב 6200 ₪. מספר ימים לאחר הקניה הביא נ' את הרכב למוסך וגילה שישנם תיקונים בעלות של 1800 ₪ שיש לבצע ברכב. הוא תובע סכום זה מי' משום שהמוכר הטעה אותו שהרכב תקין.
י' טוען שהוא הציע לנ' לבדוק את האוטו לפני הקניה, ונ' לא עשה זאת. בנוסף, התקלות אינן קריטיות וניתן לנסוע ברכב, וברור שכשקונים אוטו ברמה זו ישנן בעיות מסוימות ברכב.
לאחר בירור הטענות, ולאחר עיון בחשבוניות מהמוסך ובירור אופי התקלות, התברר שטענותיו של י' צודקות, והתקלות הן כאלה שאפשר לצפות שיהיו ברכב ברמה כזו, ואין צורך מיידי לתקנן. וע"כ הוא פטור מהתשלום.
בחו"מ סי' רלב סע' י:
"המוכר עבד או שפחה אין הלוקח יכול להחזירו מפני מומין שאינם מבטלים אותו ממלאכתו והם הנקראים סימפון, שאם היה סימפון זה גלוי כבר ראהו, ואם אינו נראה כגון שומא בבשר וכו' הואיל ואינו מבטלו ממלאכתו אינו מחזיר שאין העבדים לתשהמ"ט אלא למלאכה. נמצא שחין רע וכו' ליסטים מזוין וכו' הרי זה מום",
משום שבמצב זה יש חשש אמיתי לביטול מלאכה בגלל המחלה או בגלל שהמלך יתפוס אותו.
המום שישנו ברכב, אעפ"י שאינו נראה, אינו מקח טעות משום שהרכב ראוי לנסיעה, וע"כ הוי מום סביר שאף שלא הודיע עליו מראש, סבר וקיבל עליו הקונה.
וע"ע שם סע' ו:
"כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה מחזירים וכל שהסכימו עליו שאינו מום ה"ז אינו מחזיר בו אא"כ פירש שכל הנו"נ סתם על מנהג המדינה הוא סומך".
גם אם קונה זה תמים וחסר ניסיון ברמה מסוימת, ברור שסתם מו"מ כפי מנהג המדינה, ובוודאי שברכב ישן ברמה כזו מנהג המדינה שתקלות מעין אלו אינם מקח טעות.
ע"כ נדחתה טענת נ', וי' אינו צריך לשלם דבר. הצדדים קיבלו ביושר ובשמחה את פסה"ד, והאמת והשלום אהבו.
מנהל קיבל מורה לעבודה, הראה לו טבלת שכר מסויימת ודיבר איתו על שכר גבוה יותר. בפועל שילם על פי טבלת השכר הנמוכה. המורה דורש את פער המשכורת.
שוכר דירה מעוניין לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות. בעל הבית מאשר לו לעזוב רק אם הוא מוצא שוכר שיכנס במקומו. השוכר מצא אדם אחר שיכנס, הם חתמו על מסמך שהשוכר ישמור לו את הדירה ובתאריך מוסכם הוא יכנס במקומו. שבוע לאחר החתימה השוכר החלופי ביטל את רצונו להכנס לדירה, ונמצא אדם אחר שיכנס כ3 שבועות לאחר התאריך שמוסכם ביניהם. מי צריך לשלם את פער השכירות?
באמצע החורף של שנת התש"ף התובע הזמין צימרים לחופשה משפחתית לחופשת הקיץ. התובע שילם מקדמה בסך כמחצית מהסכום. מיד לאחר חג הפסח התובע מבקש לבטל את ההזמנה בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, ולקבל חזרה את דמי המקדמה.
הנתבע טוען שאין מניעה לקיים את החופשה מכיוון שהוא עומד בתנאי ה'תו הסגול' לפתיחת צימרים, ובתנאי הביטול שהוא שלח למזמין נכתב מפורש שבמקרה ביטול המקדמה תוחזר רק אם ימצאו שוכרים אחרים, וכעת אין שוכרים אחרים.
עובד שעשה נסיעה עבור המעסיק במסגרת עבודתו. במהלך הנסיעה הנהג פגע ברכב אחר, וגרם לנזקים כספיים סך אלפי שקלים. (בהמשך נקבל הערכת נזק משמאי רכב).
התובעים, הוצאת ספרים הפיצה ספר דרך רכזים אשר ירכשו את הספר ב45 ש"ח וימכרו את הספר ב60 ש"ח. הנתבע סייע בהוצאת הספר והפצתו, וחתם עימם על חוזה המאשר לו למכור את הספר ע"י קו הפצה משלו. הנתבע קנה ספרים והפיצם ע"י הרכזים של הוצאה. טענתם כי ע"י כך נגרם להם הפסד שמחמתו הרכזים מכרו פחות ספרים. וכן שהוא ישתמש בפרסום שלהם. לטענת הנתבע תוכנית הרכזים נכשלה והוא פעל עצמאית. ולגבי הפרסום, הוא לא נועד רק לתוכנית הרכזים אלא לצורך פרסום הספר.
סרטונים של רבנים ואישים מהסדנה בנושא חנייה במקום אסור ובאזור חנייה בתשלום
דוברים: הרב ברוך פז – דיין ב"ד מצפה יריחו, הרה"ג רצון ערוסי – רב העיר קרית אונו ויו"ר הליכות עם ישראל, ר' ראובן פז – מזכיר האיגוד, הרב ניר אביב – אב"ד כוכב יעקב, הרב אוריאל אליהו – אב"ד ענב לשעבר, עו"ד שלמה בן מנחם (דלפן) – יו"ר ועדת בתי דין לממונות של לשכת עורכי הדין מחוז ירושלים
בוררות מקצועית על פי דין תורה ומשפט עברי
