מושכר שהוחזר למשכיר עם נזקים

נידון בבית הדין:

ב"ד בית אל

 

הרכב הדיינים:

אב"ד

הרב משה כהן

דיינים נוספים בהרכב:

הרב תומר ישראלי
הרב משה מאיר אבינר

עלה לאתר בתאריך:

כ״ח בתמוז ה׳תשע״ט (יולי 31, 2019)

קישור לפסק באתר פסקים:

קבלת דירה בחזרה בתום ימי השכירות.

טענות הצדדים:

התובע:

אני השכרתי להם דירה וסוכם שהם אמורים להחזיר את הדירה במצב טוב כפי שקבלו אותה ביום השכירות. וכפי הכתוב בחוזה בסעיף  12: "השוכר מצהיר כי ראה ובדק את הדירה והחפצים ומצא אותם במצב טוב ותקין…"

הנתבע קיבל דירה מסוידת וריהוט תקינים ולא החזיר אותם לקדמותם.

רשימת התקלות:

א. רב בריח שחסר בו חלק.

ב. רשת קרועה.

ג. מסילות של מגירה.

ד. רגלים של ארון שנשברו.

ה. מרצפת שבורה.

ו. ציר של דלת .

ז. סיום סיוד מאחורי הארון.

ח. שלב בתריס.

ט. פילטר חסר.

י. מראה.

לכן אני תובע 1500 ₪ על התיקונים שנזקקתי לעשות בעצמי.

הנתבע:

התייחס לרשימה שהגיש התובע, תביעת תשלום עבור הנזקים, לטענתו, רוב ככל הפרטים שרשומים בדף הם בלאי סביר, ועל בלאי סביר איננו חייבים לשלם. אנו לא שברנו ולא קלקלנו שום דבר בזדון או במתכוון, ולפי דעתי הדירה הייתה במצב תקין בזמן החזרה.

וכך כתוב בחוזה בסעיף 9 א :"השוכר מתחייב לשמור על הדירה והחפצים שמירה מעולה ולתקן… כל פגם או ליקוי בדירה כתוצאה משימוש השוכר או מטעמו… אך למעט בלאי סביר ורגיל שיתהווה כתוצאה משימוש סביר וזהיר. והוא מתחייב להחזיר למשכיר את הדירה והחפצים מסודרים נקיים במצב טוב, למעט בלאי סביר כאמור לעיל…"

מרצפת – קיבלתי את הבית כאשר המרצפת שבורה.

פילטר – לא שמעתי מטענה זו עד היום. איני יודע מה קרה אולי נעלם בזמן שאני הייתי.

מראה – נשברה על ידי אחד מילדי, הצעתי למשכיר שאקנה חדשה, או אשלם לו מיד. ואמר שזה בסדר היינו מחילה.

אלו  הם עיקרי הטיעונים, הצדדים הרחיבו עוד, וחתמו על שטר בוררות.

דיון:

בית הדין בחן את הטיעונים ולאחר שיקול דעת ועיון בנושא בא לכלל מסקנה, שהמבחן על פיו יש לחייב או לפטור את השוכר הוא, האםהנזקים הם בגדרבלאי סביר שנגרם עקב שימוש סביר וזהיר.

בית הדין בחן את סעיפי החוזה והכריע שסעיף 9א אינו סותר את סעיף 12ואין לחייב את השוכר על בלאי סביר.

גם מבחינה הלכתית שוכר אינו חייב בתשלום על נזקים שקרו למושכר תוך כדי השימוש בו אם לא פשע בדרך השימוש.

וכך פסק השולחן ערוך חושן משפט סימן שמ, א:

כל קלקול שאירע בה (בחפץ השאול) מחמת מלאכה ששאלה בשבילה, לא מבעיא אם הוכחשה מחמת מלאכה שהוא פטור, אלא אפילו מתה מחמת מלאכה, פטור;

השואל פטור על כל קלקול שקורה על ידי שימוש רגיל, שהרי לא שאל את החפץ כדי להשאירו בלי שימוש, אלא כדי להשתמש בו, ולכן פטור על כל קלקול שקורה דרך שימוש רגיל של הנכס.

ודין זה לא קיים רק בשואל אלא גם בשוכר כפי שכותב התוספות רא"ש במסכת שבועות (מט:) "אף על גב דשוכר פטור במתה מחמת מלאכה". וכן כתב הרא"ש בשו"ת (צב, א).

חלק מהנזקים שנשארו הם בלאי סביר ולכן השוכר פטור עליהם:

א. רב בריח שחסר בו חלק – בלאי סביר כפי שהסביר השוכר שההברגה נפלה תוך כדי שימוש והבריח נפל לתוך חלל הדלת.

ב. רשת קרועה-  בלאי סביר ברשת ישנה.

ג. רגלים של ארון שנשברו – ביה"ד דיבר (בטלפון – ע"פ סעיף ה' בשטר הבוררות שיש סמכות לבית הדין לקבל עדות בטלפון) עם מי שעזר לשוכר לצבוע את הדירה, ודבריו מסייעים לגרסת הנתבע – "חששתי מלהזיז את הארון כיוון שהיה נראה לי שבכל תזוזה קלה הוא ישבר, והוא הוזז בזהירות".

ד. שלב בתריס – בלאי סביר.

ה. סיום הסיוד מאחורי הארון – הנתבע הסביר שכיוון שרגלי הארון נשברו לא יכל להזיז את הארון ולכן נמנע מלצבוע. הוא עשה את ההשתדלות להשיג את המשכיר ומאחר שהמשכיר לא התייחס להודעות עזב את המקום בלי לגמור את הצביעה.

אך על פריטים אלו על השוכר לשלם כיוון שאינם בגדר בלאי סביר:

א. מסילות של מגירה – השוכר חייב כיוון שבשימוש רגיל הגלגלים לא מתעקמים.

ב. ציר של דלת – השוכר חייב כיוון שבשימוש רגיל ציר של דלת לא מתעקם.

ג. פילטר חסר – השוכר אמר שאינו זוכר אך מסכים לשלם.

ד. המרצפת השבורה – השוכר מכחיש וטוען שקיבל את הדירה כשיש סדק במרצפת והמוציא מחברו עליו הראיה. ואף אם נזק זה קרה בזמן שהשוכר היה בדירה, המשכיר אינו חושד בשוכר שלקח פטיש ושבר את המרצפת, ויש להסתפק האם גם נזק זה הוא בכלל בלאי סביר, ולא ניתן לחייב על כך.

מצד שני המשכיר טוען טענת ברי שהמרצפת נשברה בזמן שהשוכר היה בדירה.

כדי להימנע משבועה רואה בית הדין לנכון לחייב סכום מסוים כפשרה.

ה. מראה -כאשר שאלנו את הנתבע האם נאמרה לשון של מחילה הוא ענה שלא. השוכר הבין שמחלו לו אך לא ברור שהמשכיר התכוון לכך. כדי לדון דבר כמחילה צריך וודאות שכוונת האדם הייתה מחילה, ובמקרה שלנו, המשכיר אומר שכוונתו הייתה שכרגע אין לו צורך במראה או בתשלום אך לא מחל מעולם. וכעין סברא זו כתב הפתחי חושן (שכירות פרק ח הערה עב) שלפעמים אדם לא תובע אף שיש לו אפשרות כדי לא לקלקל את היחסים ביניהם.

בית הדין שם את הנזקים, וכלל בשומה את הסכום הראוי לפשרה ביחס למרצפת, ולכן על השוכר לשלם 270 ₪ למשכיר.

פסק דין:

א) על השוכר לשלם למשכיר 270 ₪.

ב) התשלום יתבצע תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו, וזה חשוב שכל המעורבים בפרשה ימחלו אחד לשני ולא ישאירו הקפדות בלב.

באנו על החתום:

הרב משה כהן                      הרב תומר ישראלי                      הרב משה מאיר אבינר

פסקי דין נוספים באתר:

שוכר ששמר את הבית לשוכר אחר

שוכר דירה מעוניין לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות. בעל הבית מאשר לו לעזוב רק אם הוא מוצא שוכר שיכנס במקומו. השוכר מצא אדם אחר שיכנס, הם חתמו על מסמך שהשוכר ישמור לו את הדירה ובתאריך מוסכם הוא יכנס במקומו. שבוע לאחר החתימה השוכר החלופי ביטל את רצונו להכנס לדירה, ונמצא אדם אחר שיכנס כ3 שבועות לאחר התאריך שמוסכם ביניהם. מי צריך לשלם את פער השכירות?

קרא עוד »

ביטול חופשה בצימר בגלל נגיף הקורונה

באמצע החורף של שנת התש"ף התובע הזמין צימרים לחופשה משפחתית לחופשת הקיץ. התובע שילם מקדמה בסך כמחצית מהסכום. מיד לאחר חג הפסח התובע מבקש לבטל את ההזמנה בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, ולקבל חזרה את דמי המקדמה.
הנתבע טוען שאין מניעה לקיים את החופשה מכיוון שהוא עומד בתנאי ה'תו הסגול' לפתיחת צימרים, ובתנאי הביטול שהוא שלח למזמין נכתב מפורש שבמקרה ביטול המקדמה תוחזר רק אם ימצאו שוכרים אחרים, וכעת אין שוכרים אחרים.

קרא עוד »

רווחים ממכירת ספרים

התובעים, הוצאת ספרים הפיצה ספר דרך רכזים אשר ירכשו את הספר ב45 ש"ח וימכרו את הספר ב60 ש"ח. הנתבע סייע בהוצאת הספר והפצתו, וחתם עימם על חוזה המאשר לו למכור את הספר ע"י קו הפצה משלו. הנתבע קנה ספרים והפיצם ע"י הרכזים של הוצאה. טענתם כי ע"י כך נגרם להם הפסד שמחמתו הרכזים מכרו פחות ספרים. וכן שהוא ישתמש בפרסום שלהם. לטענת הנתבע תוכנית הרכזים נכשלה והוא פעל עצמאית. ולגבי הפרסום, הוא לא נועד רק לתוכנית הרכזים אלא לצורך פרסום הספר.

קרא עוד »

רבנים ואישים – סדנה בנושא חנייה במקום אסור ובאזור חנייה בתשלום

סרטונים של רבנים ואישים מהסדנה בנושא חנייה במקום אסור ובאזור חנייה בתשלום
דוברים: הרב ברוך פז – דיין ב"ד מצפה יריחו, הרה"ג רצון ערוסי – רב העיר קרית אונו ויו"ר הליכות עם ישראל, ר' ראובן פז – מזכיר האיגוד, הרב ניר אביב – אב"ד כוכב יעקב, הרב אוריאל אליהו – אב"ד ענב לשעבר, עו"ד שלמה בן מנחם (דלפן) – יו"ר ועדת בתי דין לממונות של לשכת עורכי הדין מחוז ירושלים

קרא עוד »

קטגוריות משויכות: