פסק דין
בעניין שבין התובע – מקום עבודה א' , מקום עבודה ב'
לבין הנתבע – העובד
תיאור המקרה
אדם העובד בשני מקומות עבודה ומקבל דמי נסיעות משניהם. לעתים, ישנן נסיעות חופפות, כאשר בנסיעה אחת הוא נוסע עבור שני מקומות העבודה. ממקום עבודה אחד הוא מקבל דמי נסיעות עבור כל החדש ללא קצבה. וממקום העבודה השני, הוא מקבל כ-2000 ₪ בחודש.
האם מוטלת עליו החובה לדווח על כך, שלעתים הוא נוסע לשני מקומות העבודה בנסיעה אחת, ע"מ שיקזזו לו מדמי נסיעות חופפות אלו.
פסק דין
שנינו במסכת כתובות (קא:)
"הנושא את האשה ופסקה עמו כדי שיזון את ביתה חמש שנים, חייב לזונה חמש שנים. ניסת לאחר ופסקה עמו כדי שיזון את ביתה חמש שנים, חייב לזונה חמש שנים… וכן לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות. ניסת, הבעל נותן לה מזונות, והם נותנים לה דמי מזונות".
ממשנה זו אנו למדים, שכאשר ישנם כמה אנשים המתחייבים לזון את ביתה, אע"פ שאינה צריכה יותר ממזונות של אחד מהם, החיוב חל על השאר, ויינתן על ידיהם כמענק כספי. וכ"פ מרן בשו"ע אה"ע (קיד ח, ט). ועוד כתב מרן שם (סע' ז)
"הוא הדין במי שנתחייב בפרנסת אדם אחר".
והרמ"א בהגהה שם, מציין לסימן ס בחו"מ, שם מוגדרים התנאים להתחייבות זו.
ואמנם יש בסימן ס' גדרים מתי מתחייב ולכמה זמן, אך נראה שאין הם שייכים לנד"ד, כיון שיש הבדל בין אדם המתחייב לחברו, שאז צריך לדון מה הייתה כוונתו, לבין התחייבות המעסיק לעובד, אשר החיוב לקבל דמי נסיעה הוא חלק מתנאי ושכר העבודה.
לכן, אם לא פירש לו בעה"ב בהדיא שדמי הנסיעות הם רק באם יצטרך להם, הרי הם כחלק מהמשכורת בין אם נצרך להם ובין אם לא. דוגמא לדבר, מורה המקבל דמי נסיעות, אפילו אם יש לו טרמפ קבוע, לא יגרע חלקו מדמי נסיעות אלו.
לכן למעשה, פטור העובד מלדווח על כך לממונים עליו, באשר אינו צריך לקזז מדמי נסיעות כאשר הוא נוסע לשני מקומות העבודה, הנמצאים באותו מקום.
"והאמת והשלום אהבו"
